שָׁלוֹם יַלְדוּת, שָׁלוֹם יְלָדִים

שְׁנתַ הַלִּמּוּדִים הִתְחִילָה, ואֲַניִ הוֹלֶכֶת לַגַּן. גּםַ אַתֶּם?
אָמְנםָ אֶתְגּעֲַגעֵַ לַבֻּבָּה שֶׁלִּי וכְַמּוּבָן לַהוֹרִים,
אֲבָל אֶפְגּשֹׁ אֶת הַגַּנּנֶתֶ ואְֶת הַחֲבֵרִים
וגְםַ אַכִּיר ילְָדִים חֲדָשִׁים.
יחַַד נשְַׂחֵק בֶּחָצֵר ונְלְִמַד דְּבָרִים מְעַניְנְיִם,
נעֲַבדֹ בַּגּנִּהָ, נכִַּיר בַּעֲלֵי חַיּיִם,
נשֵֵׁב לֶאֱכלֹ ונְשִָׁיר שִׁירִים.
אַתֶּם מֻזְמָניִם לְהִצְטָרֵף, יהְִיהֶ יפִֹי טוֹפִי!

שֶׁלָּכֶם, גּוּלִי